שיתוף פעולה ערבי-יהודי, ישראלי-מצרי, מביא סיפור אקטואלי של אשכול נבו לעולם הערבי.
עמותת “אלמנארה” (מגדלור בעברית) בנצרת – לקידום אנשים עם מוגבלויות, יוזמת ומפיקה את הספרייה הקולית הגדולה ביותר בעולם הערבי. ביוזמה ייחודית ומעוררת השראה חברה אלמנארה לסופר אשכול נבו, למתרגם נאיף ח’ורי ולקריין מצרי נודע, על מנת להפיץ למנוייה את הסיפור הקצר “אצבעות צהובות” העוסק במגפה…המופצת באמצעות אמפתיה.
שיתוף הפעולה בין אלמנארה ל”סדנאות הבית” – בית הספר לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי, כבר הוליד סדנת כתיבה לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית, בהנחיית המשורר אלטייב ג’נאים. ומתוך שיתוף הפעולה הזה נולדה היוזמה לתרגום הסיפור הקצר, שנכתב לפני שנה, אבל רלבנטי מאוד לימי הקורונה.
עבאס עבאס, שהוא עצמו לקוי ראייה, מייסד ומנכ”ל אלמנארה: בשבילי זו הגשמה של ה”אני מאמין שלי” – של קירוב לבבות בין ערבים ליהודים. זו עוד תחנה במסע שהחל לפני ארבע שנים כשתרגמנו, הקלטנו והפצנו לעולם הערבי את הספר “בין חברים” של עמוס עוז ז”ל, תרבות מהווה גשר להבנה בין העמים, במיוחד בימים אלו בהם כל האנושות כולה מתמודדת עם וירוס שלא מבחין בין אדם לאדם.
אשכול נבו: התקופה הזו מרחיקה אותנו זה מזה, אבל גם מייצרת הזדמנויות לקרבה חדשה מסוג אחר. אני שמח ונרגש על ההזדמנות להביא סיפור שעוסק באמפתיה, לקוראים ממדינות ערב.
קטע מתוך הסיפור:
“מגפת האצבעות הצהובות, שתוארה אחר כך על ידי מדענים כ’מגפה הראשונה בהיסטוריה שהופצה על ידי אמפתיה’, התפשטה ברחבי העולם באמצעות מפגשים בין-אישיים. באופן מוזר, אנשים עם אצבעות רגילות שפגשו מישהו יקר להם עם אצבעות צהובות, חתרו למגע איתו במקום להימנע ממגע: כלומר, הרגישו דחף עז, בלתי נשלט, להצמיד את כף היד שלהם לכף ידו“
להלן קישור של הסיפור בערבית, לאחר שפורסם בספריית אלמנארה: אצבעות צהובות